בשנת 2007, חיים בישראל כ-310,000 בני/ות משפחות מעורבות אזרחי ישראל, הרשומים במסמכי משרד הפנים והרבנות כ"חסרי סיווג דתי", ועל כן אינם יכולים להינשא כחוק בתחומי מדינת ישראל. זאת, כפועל יוצא מהיעדר האפשרות לקיים בישראל נישואין אזרחיים, אפשרות הקיימת בכל מדינה דמוקרטית ומתקדמת.
החקיקה הישראלית מעניקה לבתי הדין של כל דת סמכות בלעדית בנוגע לענייני האישות (נישואין וגירושין) של בני/ות אותה דת. הממסד הרבני האורתודוכסי, שהוא הגוף היחיד המוסמך על-פי חוק לחתן יהודים במדינת ישראל, אינו רשאי ואינו מעוניין לעסוק בענייני האישות של כל אותם "חסרי סיווג דתי". כך נותרים כשליש מקרב ציבור העולים, אשר הגיעו לישראל בשנות ה-90 מברית המועצות לשעבר, ללא כל אפשרות להינשא בתחומי מדינתם, בין אם בחרו להינשא לבן-זוג יהודי או לבן-זוג המוגדר גם הוא כ"חסר סיווג דתי".
מדי שנה, אלפי זוגות מעורבים יוצאים מישראל לחו"ל על מנת להתחתן שם בנישואין אזרחיים. הזוגות הללו נאלצים להתחתן בחו"ל לבדם, ללא נוכחותם של בני-משפחתם או חבריהם. עולים רבים משתייכים לשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יחסית, ובמקרים רבים בני הזוג נאלצים לחסוך כסף במשך שנים על מנת שיוכלו להרשות לעצמם לנסוע לחו"ל ולהינשא שם. אמנם לאחר החזרה לארץ הזוגות שנישאו בחו"ל מוכרים על-ידי משרד הפנים כנשואים, ומקבלים את אותן זכויות המגיעות לכל זוג נשוי אחר, אולם הכרה זו אינה משכיחה את תחושות ההשפלה והקיפוח המתפתחות בקרב אזרחים ישראלים שנאלצו לנסוע לארץ זרה, הרחק ממשפחתם ומהסביבה המוכרת להם, רק על מנת שיוכלו להיות רשומים כזוג נשוי.
המונופול של הממסד האורתודוכסי על ענייני האישות מערים קשיים גם על זוגות ישראלים המעוניינים להתגרש. זוגות מעורבים המעוניינים להתגרש נתקלים בקשיים נוספים, כיוון שלא ברור האם התרת הנישואין אמורה להתבצע בבית הדין הדתי או בבית המשפט האזרחי, דבר העלול לגרום לתהליך הגירושין להימשך שנים ארוכות.
העמותה לזכויות המשפחות המעורבות שמה לעצמה למטרה מאז הקמתה לקדם הסדר שיאפשר עריכת נישואין וגירושין אזרחיים בישראל. זאת, על מנת לממש את זכותם של זוגות מעורבים להינשא ולהקים משפחה בישראל, ועל מנת לאפשר לכלל אזרחי ישראל להינשא ולהתגרש בהתאם לאמונותיהם ואורח חייהם. עמדת העמותה היא כי פיתרון סוגיית הנישואין הכרחי לשם מניעת התפתחותן של תחושות אפליה וניכור בקרב ציבור העולים יוצאי ברית המועצות, ועל מנת לקדם את השתלבותן בחברה הישראלית של המשפחות המעורבות, כמו גם של ציבור העולים כולו.
